האם היי-טק יציל את הבורסה בתל אביב? מגזין אחד העם, איגוד החברות הציבוריות
בתקופה האחרונה אנו עדים לקולות חדשים שעולים מהרשות לניירות ערך, בדבר שינוי מגמה של המטוטלת הרגולטורית, שבעשור האחרון נעה בכיוון אחד של הגברת הנטל הרגולטורי, וכעת עושה דרכה חזרה לכיוון נקודת שיווי המשקל – דה-רגולציה.
מהלכים רבים מנסים לבצע בכירי הרשות ובכירי הבורסה על מנת להיחלץ מהמיתון ברשימת החברות הנסחרות אליו נקלעה הבורסה. בין היתר, מושקעים מאמצים להפוך את שוק ההון הישראלי והבורסה בתל אביב לחלופה אטרקטיבית עבור תעשיית ההיי-טק, וכן נעשים מהלכים מקבילים לפתיחת חסמים והורדת הנטל הרגולטורי גם על יתר החברות, כאלה שכבר רשומות למסחר וכאלה ששוקלות לבצע הנפקה לציבור.
דגש מיוחד ניתן לחיזוק מעמדה של הבורסה בעיני תעשיית הטכנולוגיה הישראלית. 39 חברות בלבד נכללות כיום במדד ת"א-טכנולוגיה, מתוכן 20 חברות – למעלה מ-50% – הן חברות דואליות, שהונפקו לרוב לראשונה בבורסה בחו"ל (לרוב ב-Nasdaq), ולאחר מכן נרשמו בבורסה בתל אביב ללא תשקיף, באמצעות מסמך רישום, ומדווחות בהתאם לדיני ניירות ערך זרים. במדינת ה-Startup Nation שבה ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה של הכלכלה, מדובר במספר נמוך לכל הדעות, במיוחד לאור העובדה שב- Nasdaqרשומות למסחר עשרות רבות של חברות טכנולוגיה ישראליות.
אולם, לקבוע כי הרגולציה היא האשמה הבלעדית בכך, תהא קביעה לא נכונה ולא הוגנת. חברות שבוחרות להירשם ב- Nasdaq עושות זאת בעיקר משיקולי שוק ומסיבות עסקיות. כעת מבקשים להביא את שוק ההון הישראלי כאלטרנטיבה אפשרית לחברות הטכנולוגיה, בשלבים שונים של התפתחותן האבולוציונית.
שתי בשורות התבשרנו לאחרונה בהקשר הזה: הראשונה, הינה הסדרת נושא מימון ההמונים (Crowdfunding) הרלוונטי למיזמים בשלב מוקדם של התפתחותם העסקית. כך, מיזמים צעירים יורשו להציע לציבור הון או חוב ולגייס מהר יחסית מימון בהיקפים נמוכים, בין 1-3 מיליון שקל, הדרושים להם בשלבים ההתחלתיים. ימים יגידו אם ההגבלות הקבועות על היקף ההשתתפות האישי, חובות הגילוי והיקף הגיוס, לא יצריכו שחרור חסמים נוספים בהמשך הדרך. אך בהחלט מדובר בצמצום פערים הכרחי בין הקדמה והרגולציה בישראל שיסייע לפיתוח שוק הון קטן, זריז ונגיש.
חברות אלו, שזיקתן לשוק ההון הישראלי תהא רבה יותר, עשויות לגייס הון בהיקפים גדולים יותר באמצעות הבורסה. כאן מגיעה הבשורה השנייה – הקלות לחברות הנכללות או שייכללו עם הנפקתן במדד הטק-עילית של הבורסה.
בין ההקלות עליהן התבשרנו ניתן למנות:
א. עריכת תשקיפים ודוחות באנגלית – חברה חדשה שעומדת להיכנס למדד באמצעות תשקיף הנפקה ראשונה תקבע זאת במסגרת התשקיף. טרם ברור האם גם תשקיף ההנפקה עצמו והדוחות הכלולים בו יהיו באנגלית, כאשר בזמן עריכת הטיוטות הראשונות מוקדם יהיה לדעת האם החברה תצליח להיכנס למדד טק-עילית. חברה שכבר נסחרת במדד תוכל לעבור לדיווח בשפה האנגלית בכפוף לאישור אספות מחזיקי כל ניירות הערך שלה, לסוגיהם, ברוב קולות (ללא בעלי השליטה).
ב. הכללת נתונים השוואתיים בדוחות לתקופה של שנתיים חלף שלוש שנים.
ג. פרסום דוחות כספיים לפי כללי US GAAP – זוהי הטבה לחברות ישראליות חדשות בלבד בכפוף להכללת ביאור התאמה ל-IFRS. הקלה זו תינתן רק לחברה שעיקר הכנסותיה (ככל שישנן) מחו"ל, ושיתקיים לגביה אחד משני התנאים: בעל השליטה בה אינו תושב ישראל או שיותר מ-50% ממניותיה מוחזקות על ידי תושבי חוץ.
ד. הקלות נוספות לחברות חדשות בלבד ל-5 שנים ממועד ההנפקה הראשונה – החלת הקלות 'תאגיד קטן' אף לחברה שאיננה תאגיד קטן, פטור מצירוף דוח שנתי בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ועל הצהרות המנכ״ל ונושא המשרה הבכיר בתחום הכספים, וכן פטורים נוספים והקלות לגבי הדוחות הכספיים הרבעוניים.
יצוין, כי במדד טק-עילית נכללות מניות החברות הכלולות במדד ת"א-טכנולוגיה ומדד ת"א-ביומד, ששווי השוק שלהן הוא לפחות 400 מיליון שקל. שווי השוק הנדרש מחברות בהנפקה ראשונה (IPO) לכניסה למדד, הינו 200 מיליון שקל. מעניין, אגב, מדוע ניתנות ההקלות דווקא למדד טק-עילית, הדורש שווי שוק גבוה יחסית, ולא למדד ת"א-בלוטק שהוא אותו מדד ללא הגבלת השווי.
אלא, שבשורות אלה מצטרפות לגל של הקלות נוספות שהתבשרנו עליהן לאחרונה, שאמורות להכניס רוח חדשה במפרשי הבורסה, ולהקל עם חברות ששוקלות את הכניסה לשוק ההון, כגון: הקלות בהנפקות ודיווחים לחברות 'חדשות' שינפיקו לראשונה בבורסה ברוח ה-Jobs Act. ההקלות כוללות, בין היתר: היתר להכיר בתשקיף ההנפקה כ'תשקיף מדף', חלף תקופת המתנה בת שנה עד כה; במשך 5 שנים מההנפקה, יקוצר הגילוי ביחס לתקופות עבר, לשנתיים במקום שלוש; פטור ל-5 שנים מחובת פרסום מחוות דעת רו"ח מבקר על אפקטיביות הבקרה הפנימית; קיצור ופישוט הגילוי בתשקיף, והערכת פרק הזמן המרבי לגיוס על סמך תשקיף מ-45 ימים ממועד התשקיף ל-75 ימים; הגברת הגמישות לשינוי הכמות ומחיר ניירות הערך בהודעה משלימה, ועוד.
בנוסף, התבשרנו על סדרת הקלות בכללי ממשל תאגידי עבור כלל החברות הנסחרות. ההקלה העיקרית לטעמינו, היא שחידוש ההתקשרות עם מנכ״ל לא יהיה טעון אישור האסיפה, אם התנאים אינם מטיבים או ללא שינוי של ממש, בהתאם למדיניות התגמול וההתקשרות הקודמת שאושרה באסיפה כדין. זאת, להבדיל מהצורך כיום לאשר באסיפה ברוב מיוחד ולנהל מו"מ עם הגופים המוסדיים. כמו כן, התבשרנו על הקלות נוספות, כגון: ביטול זכות התנגדות לעסקאות על פי תקנות ההקלות; הורדת הרוב לכפל כהונה כיו"ר ומנכ"ל לרוב רגיל (מקרב אלו שאינם בעלי עניין אישי); ועדת התגמול והדירקטוריון יהיו רשאים לקבוע מענק בשיקול דעת לנושא משרה כפוף מנכ"ל ללא קריטריונים מדידים; קביעה כי ניתן להעניק מענק בשיקול דעת בסך 3 משכורות; פטור מפרסום מודעות בעיתונים על כינוס אסיפה ועוד.
להקלות אלה עתיד להצטרף בעתיד מדרג רגולציה לכ-200 תאגידים קטנים, אשר יהיו פטורים מפרסום דוחות לרבעון הראשון והשלישי. מוצע שחברות שיאמצו את ההקלה, יידרשו לפרסם מסמך חלופי מצומצם בהיקפו, ויסווגו לרשימת מסחר נפרדת של חברות המדווחות על בסיס חצי שנתי, ללא שינוי בהיקף ואופן המסחר.
גם אלו שיטענו כי שינוי המגמה הינו מעט מדי, איטי מדי ומאוחר מדי, יתקשו להתווכח כי השינוי הוא מובהק וברור והמגמה המסתמנת היא חיובית. המבחן יהיה מבחן התוצאה – שינוי הסנטימנט השלילי בשוק ההון ויצירת סביבה נוחה יותר לחברות, וחברות טכנולוגיה בפרט, להנפיק בבורסה בתל-אביב.
המחלקה המסחרית של משרד עורכי הדין אלי נדלר פריידין ושות' עוסקת במשפט מסחרי, היי-טק, מימון, שוק ההון וניירות ערך ולה ניסיון רב בליווי של חברות ציבוריות וחברות אשר שוקלות הנפקה של ניירות הערך שלהן לציבור בבורסה. לפרטים ניתן ליצור קשר עם עו"ד אבי נדלר ממשרדנו.
האמור הינו סקירה של עיקרי ההקלות ואינו בבחינת ייעוץ משפטי וכפוף לבחינה פרטנית ולנוסח הסופי והמחייב של התקנות.
